האם התיאוריות שלמדנו נכונות או לא?

שלום לכולכן,
פעמים רבות אני קוראת בראיונות מטפלות חרדיות שמצטטות באדיקות תיאוריות שונות שלמדנו. מתוך תמימות כאילו כל התיאוריות הפסיכולוגיות זו אמת ברורה ומוחלטת. בעבר כשלמדתי אצל ד"ר ברוך שולם הוא סיפר לנו שישב עם רב במשך עשר שנים לבדוק את כל התיאוריות בהתאם לתורה וגילה ש 20% זה שקר, 20% טעות, 20% שטויות ו 20% עבודה זרה. רק 20% נותרו לפליטה ואלו שיטות הטיפול ולא התיאוריה. אני חושבת שבגלל שחונכנו מינקות שכל מילה היא אמת (כי למדנו קודש) באופן כזה קבלנו גם את לימודי הפסיכולוגיה.
כעת קבלתי מאמר של ד"ר טל קרויטווירו, שבו היא מספרת על ויכוח שהיה לה אדם על מהות הנפש, וכך היא כותבת:
"הוא אמר לי – אבל רגע, רגע, מה עם פרויד? הוא דיבר על כוחות הרסניים שמנחים אותנו. אמרתי לו – קודם כל, זכותו של פרויד להיות טועה.
לא רק שהשיטה של פרויד לא מדעית, אלא אם תקרא את תיאורי המקרה שלו, כמו שאני קראתי עוד במהלך הלימודים לתואר שני, תוכל לראות שהוא היה מטפל לא טוב. מאד לא טוב. ההגדרה שלי למטפל לא טוב - המטופלים שלו סבלו לא רק לפני הטיפול אלא גם אחרי הטיפול.
בישראל (וגם בארגנטינה) עדין מאדירים אותו, מה שכתבתי בפיסקאות הקודמות ודאי יקומם עלי את רוב המטפלים בישראל של היום, אבל בשאר העולם המודרני ובמיוחד במערב אירופה להגיד ששיטות הטיפול הנפוצות בישראל מתבססות על הרעיונות שלו – זה נחשב כל כך מיושן ומפגר מקצועית עד שמסתכלים עליך ברחמים, כאילו שאמרת שהגעת לשדה התעופה על גמל. (בדיוק יום לפני כתיבת טור זה שוחחתי עם קולגה מבריטניה בסקייפ על ההבדלים בין ישראל לבריטניה ושוב קיבלתי את המבט הזה לפנים...ממש פדיחות)."
אז אולי הגיע הזמן לחשב מסלול מחדש. יותר להידבק למה שחכמינו אמרו על הנפש, מאשר ממציאים שונים שהגו תורות מלבם וממוחם. לפחות לפתח גישה ביקורתית ומבדלת מול התורה.

שלום לך, העלת לדיוון נושא חשוב מאוד ויפה עשית שהפרדת בין תאוריה לבין כלים מעשיים. הזכרת את פרויד שאומר שיש באדם כוחות הרסניים וזה מאה אחוז נכון, אבל בכלל לא אמת. מה הכוונה? יש באדם הרבה מאוד חלקים, שהשם ברא אותו כל בעל חיים נתן לאדם תכונה, וכך שבן אדם אחד הוא בבחינת "ג'ונגל" של מידות, אולי אין זה מן הראוי שאני כותבת מדרש במילים כל כך פשוטות אבל זה הרעיון. יש באדם הרבה תכונות נהדרות של חיים ויצירה והרבה כוחות אחרים פחות חיוביים בעיננו. (וזה מה שאומר שצריך לעבוד את השם בשני היצרים להשתמש בכל במקום ובמידה המתאימה)
גם עניין של תת-מודע למשל מופיע בספרי מוסר בכינוי "הכוחות הכהים"... ואפשר למצוא הרבה מונחים כאלה... בגדול תיאוריה-היא תאוריה ולא סוד שכל תאוריה מבוססת על הנחת יסוד. ואז אנחנו שואלות את עצמינו: מהי אותה הנחה? את מי או את מה היא באה לשרת? מה המטרה שלה? וכו'
נושא מעניין, ודאי שעלינו לשים לב מאוד לחומר המקצועי שאנו נחשפות אליו, לא לכל דבר מותר בשם המקצועיות. הכלל לשאול את עצמינו בכנות: מה בורא חושב על מה שאני קוראת (וכדו')? על הטיפול שנתתי? וכו'

שלום לך,
תשובה מנומקת ויפה.
רבי אלחנן וסרמן הי"ד אמר שבתוך כל אדם יש גן חיות טורפות.
כל חיה נבראה ממקום אחד ולקחה את טבע האדמה מאותו המקום.
את האדם ה' ברא מכל העפר שבעולם, לכן יש לו את תכונות החיות כולן.
ומה השרשרת שמחזיקה את החיות מלטרוף? שואל רבי אלחנן ועונה:
יראת שמים. היא השרשרת. בלעדיה 'רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני.'
מה מבינים הגויים או היהודים המתבוללים בזה?
פרויד המציא את התסביך הידוע, כי לא היתה לו תורת חיים.
אז מה לנו ולשטויות האלו?