חזרה לשגרה, בצל ההגבלות
שלום מטפלות,
כחלק מהחזרה לשגרה בהגבלות של ריחוק, חשוב לי לשמוע איך אתן מתמודדות עם זה.
ב"ה חזרנו לעבודה, (עובדת עם בנים בכיתות א-ד) החדר גדול בהרבה, די ריק וסטרילי, בריח של חומר חיטוי, בית הספר עצמו שקט שמרבית התלמידים טרם חזרו למסגרת. 
יש מרחק של 2 מ' ביני לילד, אני עם מסיכה כמובן וכפפות, שזה משפיע מאוד
על החוויה של הביחד, הקירבה מקבלת משמעות חדשה לגמרי,
משחקים שאהבנו מחכים בשקט במדף ליום שאחרי...
הילדים מבולבלים ומתקשים לחזור לשגרה, חלקם מתגעגעים לימים שהיו עם אמא בבית כל הזמן,
חלקם שכחו גבולות, וכל הsetting השתנה לחלוטין.
יש להם גם מתחים לפרוק, חששות מהעתיד, כעסים, תסכולים, חלקם הסתגרו ונעשו הגנתיים עוד יותר
אישית גם לי קשה לחזור ככה בלי כל כך הכנה, נפשית אינני מוכנה לזה כל כך רק שהמציאות היא זו שהכתיבה את החזרה.
תודה על כל שיתוף מראש
אפשר גם לכתוב לי למייל: cdwainstein@gmail.com