דיאלקטיקה וזהות של מטפלות חרדיות / אודיה ביטון


בס"ד


תקציר הרצאה מכנס יהת- הכנס הדו שנתי תשע"ט בנושא מסרים ומוסריות 

המפגש והדיאלקטיקה בין זהות חרדית- בעלת תפיסת עולם תורנית לבין זהות מקצועית-אקדמאית, מייצרת שיח  חדש של גיבוש זהות ובירור תמידי בין ערכי היהדות והרוחניות, בין חברה שמרנית אליה אני משתייכת לבין תפיסות מערביות מודרניות, ופרקטיקות פסיכולוגיות וטיפוליות.

מגוון השאלות ערות ובוערות בתוכי, הזהות המקצועית שלי זכתה ועודנה לזיקוק דק של ברורים - האם הגישה הטיפולית והפסיכואנליטית מהווה דיסוננס רעיוני והתנהגותי ליהדות או שיש ביניהן הלימה והשלמה לערכי הדת? האתגר המורכב ביותר למטפלת חרדית הוא גיבוש הזהויות השונות תוך מתן מענה תמידי למתח הקיים והנוצר ללא הרף. הביקורת העצמית שמלווה אותי, טומנת בחובה אפשרות לדיסוננס קוגניטיבי ואינטגרציה. אינני מתעתדת לוותר על אף אחד מחלקי זהותי, אם החרדית ואם המקצועית, אלא מעוניינת לאחוז בהן ולקבלן כמכלול שלם והרמוני יתכן בסמני שאלה ואי נוחות, אך להכיר בהן ולהתעמת איתן כאחד.

ראשית יש לציין כי ניתן להבחין בקו משותף ואחיד בין ערכי הדת לבין הטיפול הפסיכולוגי. שניהם חותרים למשמעות, להשגת שלמות עצמית, לרצון המשותף לשפר ולהשתפר, לתקן והתפתח, וכן להוביל למטרה האולטימטיבית של נתינה, הקשבה, חסד ועוד.  תורת החסידות של הבעל שם טוב וממשיכיו שהתפתחה באמצע המאה ה- 18, כללה גם היא נקודות טיפוליות רבות העוסקות בפנימיות, ברבדי הנפש העמוקים, הרבה מעבר לתכנים החומריים והטכניים שאנו חיים בתוכם. המושגים המקבילים בין תורת החסידות לפסיכולוגיה נקשרים במונחי התיקון, היצירה, האותנטיות והאהבה (ארליך ,.(2003  תורת החסידות כמו גם תאורטיקנים שונים מסבירים כי "האדם נברא בצלם אלוקים" והאפשרות לגילוי הניצוץ האלוקי שבכל אדם מקדמת את המימוש העצמי והצמיחה האישית.

ממצאי הפסיכולוגיה היהודית אשר הוסיפו נדבכים על זאת המחקרית והמדעית, הצביעו כי כל עניין בריאות הנפש נגזר בין היתר, מאלמנטים תרבותיים המתייחסים לניסיון חיים, כוחות פנימיים, תמיכה חברתית, אמונה ותקווה רוחנית, חברות בקהילה ותמיכה משפחתית (סליגמן, 2005).  

אולם, בניגוד לשווה ולמשלים בקווים המשותפים האמורים, שאלות אחרות עימתו אותי בשורשיהם הפילוסופיים של הפסיכולוגיה והשיח הפסיכואנליטי המעודד פלורליזם רעיוני (רולניק, 2007). חלקם של השורשים, נטועים בקרקע תיאולוגית זרה כגון זו השוללת את הבחירה החופשית של האדם ודוגלת בדטרמיניזם וסיבתיות, או זו הנעדרת יכולת שליטה עצמית ואיפוק, ומשמשת רדוקציה של מוסדות חברתיים אל עולם היצר והתוקפנות.

מעבר לתאוריות השונות, נמצאו גם ערכים שאינן עולים בקנה אחד עם ערכי המגזר. המרכזי שבהם נקשר בדמוקרטיזציה של חברה בקידוש האינדיבידואליזם והאוטונומיה של היחיד. גישה זו מהווה לגיטימיות לנורמאליות הכללית של היחיד. לעומת זאת, השתייכות לחברה קולקטיבית בעלת מאפיינים מובהקים של היררכיה, גבולות, סמכות ומחויבויות, ערכית בין–אישית וחברתית נותנת מענה לפרט עם מחויבות לכלל ולציות צו התורה והמוסריות.

ערכים אלו נפגשים במהותם של הגדרת הטיפול מהי "רווחה האישית", האם רווחה היא ערך אינדיבידואלי, שונה ואחר מהחברה או נתינת חשיבות עליונה לנורמה המוסרית ולערכי התורה, הנתפסים כדרך הנכונה והבלעדית לרווחת הפרט ולתכלית קיומו? למי כמטפלת חרדית אני מחוייבת לאתיקה פסיכולוגית, לערכי המגזר והדת או לשניהם יחד?

דוגמאות מעטות אלו יוצרות את הדיאלוג והקיטוב הקיים בין הזהויות השונות ומובילות לשאלות אתיות ולמהות הטיפול במגזר החרדי.  קיום שתי הזהויות בו זמנית, הופכת את מלאכת הגדרת הזהות העצמית לסבוכה ומורכבת. המטפלת החרדית הממוצעת נעה כמטולטלת, לפחות בשלבי הזהות הראשוניים, בין השתייכות והתמיינות לקטגוריה אחת מובחנת לבין מיזוג הזהויות השונות. מסתבר שאיננו בעמדה דיכוטומיות דווקא של פיצול, קיטוב  והתמיינות. החברה החרדית שמכירה כיום בערך הטיפול וביעילותו מצפה מהמטפלת החרדית לעשות אינטגרציה רעיונית בתאוריות, לשמור על ערכי הקהילה, הדת והחברה ובמקביל להשתמש בפרקטיקות פסיכואנליטיות  (רוזנהיים, 2003).

הזהות המתגבשת כל העת, נגזרת מגם וגם, משאלות רבות העומדות בעינן, נשאלות, מבוררות ומזדקקות. על חלקן הגדול קיבלתי תשובות מגדולים וטובים ממני, בין שגיבשו לעצמם זהות ובין שלא, חלקן של השאלות עדיין פתוחות ונשאלות, ואני מאמינה שחלקן הגדול של השאלות עדיין לא נשאלו וישאלו.

מקורות 

ארליך, ש. (2003). הרצאה בכנס "קליין ואנחנו – על התיקון" אוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לפסיכואנליזה. תל אביב.

סליגמן, א. פ. (2005).  אושר אמיתי. תל באביב: מודן.

רולניק, ע. (2007). עושי הנפשות: עם פרויד לארץ ישראל 1918-1948, פסיכואנליטיקאים שהיגרו לישראל בשנות ה30 חלום הפסיכואנליזה וחלום הציונות.  תל אביב: עם עובד.

רוזנהיים, א. (2003). נפשי תצא אליך.   תל באביב: ידיעות אחרונות.




הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.