מתנות קטנות / אריאלה שושתרי




מטפלת באומנות  M.A אריאלה שושתרי

 

באדיבות עיתון משפחה

הולדת תינוק חדש במשפחה מלווה בהתרגשות ושמחה רבה. מאורע זה עמוס ברגשות ואתגרים רבים העומדים בפני ההורים.

לצד האושר הגדול והרחבת הקן המשפחתי קיימת דאגה מסיבית סביב הרך הנולד הכוללת לילות חסרי שינה, שינויים הורמונאליים, תחושת אחריות, ארגון הזמנים מחדש ופעולות טיפול והזנה בעבורו. שינוי זה מצריך מהאם כוחות רבים והתגייסות מערכתית עבור הטיפול בתינוק החדש.

אירוע מסוג זה משתנה בהתאם למעמד התינוק מבחינה כרונולוגית ומשפיע במידה רבה גם על הילדים הנוספים במשפחה. כאשר נולד תינוק בכור הוא נולד לזוג הורים, לעומת זאת כשנולד ילד שני הוא כבר נולד למשפחה. ולכן, היחס לבכור\לילדים האחרים מצריכה חשיבה רגישה והתייחסות.

לתינוק הבכור ישנה משמעות רבה על ההורים והוא מגלם בתוכו את כל ציפיותיהם וחלומותיהם. הפניות אליו היא מידית בדרך כלל . הוא  זוכה לבגדים חדשים, מיטה, סביבה מתפעלת, תשומת לב באופן אינטנסיבי והתרגשות כללית בכל שלב בהתפתחות. לעיתים קרובות, כאשר נוסף תינוק חדש חווה הבכור סוג של משבר אותו הגדירו כמצב בו "המלך מורד מכיסאו". כלומר תחושת החשיבות, המיוחדות, הזמינות, מרכז תשומת הלב והאפשרות להיות באופן בלעדי עם הוריו נלקחת ממנו באחת ובכיסאו-מיטת התינוק, מגיע תינוק חדש אשר שואב את ההורים לטיפול והשקעה מרבית בנוכחותו, או אז הוא מצפה כי תחזור ה"מתנה" לבית החולים משם באה וישוב השקט על מקומו...

מצב זה מציב בפני ההורים והילד אתגר נוסף. לעיתים יופיעו התנהגויות בלתי מוסברות של הבכור על רקע הולדת התינוק החדש והוא יבטא את קנאתו או כעסיו במעשים. התנהגויות כמו, בדיקת גבולות, גמגום, צורך רב יותר בתשומת לב, הכאת התינוק החדש, התקפי זעם, רגרסייה למצב ינקותי כמו הרטבות או מוצץ ועוד...

סיטואציות כגון אלו מציבות בפני ההורים שאלות משמעותיות אודות גידולו ואופן תגובתם אליו. שאלות כמו: מה נעשה כשהילד מכה את התינוק? מבקש להישאר עם אימא בבית ולא ללכת לגן? מבקש שוב ושוב לנגוע בתינוק, להרימו, זורק חפצים לכיוונו וכדו...התנהגויות מסוג זה יכולות להצביע על תחושותיו של הילד הבכור והשינוי הדרמטי אותו הוא מנסה לעבד באמצעותו.

 

אז איך נגיב לילד באופן שישמור על התינוק ובמקביל ייצור המשכיות חיובית בתחושותיו של הבכור?

ראשית, נכיר בכך שגדילת המשפחה מאפשרת הזדמנות ללמד את הילד לחלוק עם השני, ליצור חברות, ויכולה להפנים אצלו ערכים של אחריות ונתינה. במידה והילד יעבור את השלב הזה באופן בונה הוא יחווה צמיחה רגשית וההעצמה.

במצב בו הבכור מגיב באלימות כלפי התינוק החדש ניתן ללמד אותו לבטא את רגשותיו  אך באופן שלא יזיק לקרובים לו. לדוג: למיכאל הבכור נולדה אחות קטנה. מטבע הדברים הטיפול דורש מהאם התגייסות נוספת לתינוקת. מיכאל מבחין במתרחש ומרגיש איך אט אט תופסת את מקומו המכובד - התינוקת. מיכאל פגוע וכועס ומבטא זאת בהחבאת המוצץ ומכות לתינוקת. מיכאל מפציר באם להחזיר את התינוקת לאישה אחרת בבית החולים.

נראה כי מיכאל מרגיש כי תשומת הלב שקיבל עד עתה מתחלקת או נעדרת ממנו והוא מבטא זאת דרך מעשיו בכעס. כאן חשוב להבין את מניעיו של מיכאל וכאבו אך בד בבד לשמור על עקביות בתגובה ולומר באופן חד משמעי שאסור לו לפגוע בתינוק. האם יכולה לומר מתוך הבנה של תחושות הפחד והכאב של מיכאל:" אני מבינה שאתה כועס עכשיו מאוד כי אני מטפלת בתינוקת ולא בך, אתה כועס כי היא דורשת תשומת לב וזמן אבל התינוקת היא אחותך ואנחנו לא מרשים לך לפגוע בה... גם אני רוצה להיות איתך יותר ויש לי עכשיו פחות זמן אבל אני רוצה לשחק ולהיות איתך".. כשמעבירים לילד את החוויה שלו הוא מרגיש מובן. ההבנה מרגיעה אותו, כשילד מרגיש מובן הוא מרגיש שאוהבים אותו מה שיכול להוביל להפחתת הסימפטומים.

בתגובה מסוג זה מעבירים לילד מסר כי ניתן להרגיש כל רגש אך לא להתנהג כל התנהגות. אפשר לתת לרגש הקשה לצאת ואולי אף לתת לו דובי שיפרוק עליו את זעמו ומצד שני להוות מסגרת מכילה, בטוחה וחזקה שתשמור גם על הבכור, על התינוק החדש והמרקם המשפחתי. ילד שלא ניתנת לו אפשרות לבטא את מכלול רגשותיו יחוש לעיתים אשמה על תוקפנותו או קנאתו, דבר שיכול להוביל לחסימה ולקושי בינאישי בהמשך.

כחלק ממכלול עומס הרגשות המלווה את המשפחה יכול להרגיש האח הגדול קנאה עזה ברך הנולד. קנאה יכולה להיות חיובית כאשר היא מניעה אותנו להישגים, להצלחה, למיצוי יכולות וכדו, היא הופכת להיות שלילית כשהיא פוגעת בתפקוד ותוקעת. ילדים יכולים לוותר על הכול חוץ מאהבת ההורים אליהם. זהו צורך קיומי. ולכן, בעוד תשומת הלב מופנית בעיקרה לתינוק  שנחשב כמו צעצוע קריסטלי, מרגיש הגדול כי אלומת האור שהייתה לכיוונו ופורשה על ידו כאהבה, מוסטת באופן מפתיע לכיוון התינוק, והוא מקנא בו באופן טבעי.

כתוצאה מקנאה לגיטימית זו יכולה להתפתח אצל הילד רגרסייה לשלב מוקדם יותר בהתפתחות שלו. נסיגה בהתנהגות במצבי משבר הינה תגובה ידועה במצבי לחץ. חלק מאיתנו נסוגים גם כן בתקופות משבר ומוצאים פורקן באכילה, עישון, שינה  מרובה וכדו, אי לכך ניתן להבין את נסיגת הילד להתנהגות תינוקית או ביטוי צרכים ינקותיים כדרך ביטוי לקנאה. בהתנהגות זו הילד אומר לנו : "נכון שאני יותר גדול אך אל תשכחו שעדיין יש לי צרכים של קטן"... ולכן  נתייחס לבכור באותו יחס שקיבל עד עתה ובמקביל נאפשר לו לעיתים לחזור ולשוב להיות הילד הקטן שלנו.

בנקודה זו ניתן לתעל את הקנאה לאפיקים חיוביים שיתנו לילד כלים להתמודד בסיטואציות דומות בעתיד. הילד הבכור יכול להיות שותף בגידול הילד תוך מתן פעולות בגבול יכולתו שיעניקו לו ביטחון בעצמו ובקשר עם הוריו. כך לדוג אפשר להיעזר בו בחיפוש המוצץ, הפרדת המגבונים, שיר ערש שהוא שר לתינוק, הבאת הדייסה וכדו... ניתן ליצור  ביחד כחלק מזמן האיכות ובהתאם לגיל האח הגדול-  מחזיק מפתחות בטיחותי למוצץ...במקום לומר לו אל תעשה, אל תיגע, אפשר להחליף ב: בוא נעשה, נכין, נקנה... אפשר לתת לו לנגוע בעדינות באזורים פחות רגישים כמו הרגליים. דרך המגע אנחנו לומדים לאהוב. כמו כן, אפשר להתייעץ עם הבכור אודות פריטי לבוש של התינוק, מה נלביש לו היום? איזו שמיכה? חיתול? וכך להעלות אצלו את תחושת הערך העצמי והקשר לתינוק. בל נשכח כי הם יגדלו להיות אחים ונוצרת כאן הזדמנות להגדיל ולטפח את הביחד וליצור תחושת שותפות הדדית.

 "מתנה אינה מפוארת אלא אם כן מגיעה מחבר יקר" (תיאוקריטוס) .

המשפחה היא סוג של חבר. מידת החשיבות שמייחס לה הפרט נתונה להווי ולמידת ההרמוניה השורה בה. במטרה לטפח את החוויה המשפחתית ותחושת השייכות אפשר ליצור ביחד עם הילד ובהתאם לגילו יצירות הממלאות לו את הפונקציה המשפחתית. באמצעות זאת ניתן להעביר חוויה רגשית לילד כי המשפחה היא חבר יקר - מה שיקל עליו לקבל את המתנה החדשה בשמחה.

ישנם ילדים שנולדו להם אחים קטנים היכולים לעבור את תקופת המשבר הזו באופן חיובי, ולצד הקנאה להיות שמחים ולשתף פעולה באופן בריא. לעומתם ילדים אחרים, אולי רגישים ועמוקים יותר, יכולים לחוות לידת אח כנתון משמעותי בהתפתחותם  ועלולים לפתח מצוקה פסיכולוגית הראויה להתייחסות מקצועית.

באמצעות טיפול באומנות ניתנת הזדמנות לבטא את העולם הפנימי באמצעים יצירתיים תוך הדהוד ושיקוף מצד המטפל אחר חוויות תוך אישיות הקשורות לתהליך היצירתי או ליצירה עצמה. דרך החומרים והאווירה האמפתית והמכילה נוצרת אפשרות לחוויה רגשית רבת עוצמה המשלבת בתוכה אלמנטים תחושתיים, רגשיים ובין אישיים במסגרת בטוחה ומקבלת. חוויה זו ונכונות המטפל, מאפשרת למטופל יצירת קשר ובנייה של אמון במרחב הטיפולי, מקלה על סבלו של האדם ומניעה להפנמת תובנות וצמיחה אישית.

בטיפול קבוצתי משמשת לעיתים הקבוצה כמראה למשפחה. בקבוצה טיפולית עולים התפקידים, הדינאמיקה בין חברי הקבוצה והיחס למנחה. תחושת שייכות ולכידות קבוצתית נבנית באופן התפתחותי ממפגש למפגש. יצירות משותפות מהוות שביל משותף במסע בו צועדים חברי הקבוצה.

במשפחה הגרעינית שלנו אנו יכולים ליצור מרחב שייתן תחושת קבלה, שייכות וחיבור בין האחרים באמצעות האומנות, כך שתיווצר במשפחה אוירה  משותפת הרמונית ואוהבת. האומנות נותנת במה לתכנים שמעסיקים את בני המשפחה ופותחת לשיח יצירתי משותף ומשפחתי. כחלק מזמן האיכות של ההורה והילד ניתן ליצור עבודות משותפות או אישיות שיהוו קרקע פורייה לקשר איכותי וקרוב. חומרים מסויימים עשויים לסייע ולהביא לחוויה רגשית מיטיבה ומעצימה.

במסגרת משפחתית שאינה טיפולית אפשר לעבוד בחומרים המסמלים את החוויה ונותנים מקום לרגשות המשותפים של בני המשפחה. כך לדוג  אפשר לתת למיכאל שכועס על אחותו הקטנה עבודה עם עיסת נייר הכוללת קריעת ניירות, וחיבורם באמצעות דבק עד לבנייה מחודשת של דמות \חפץ. יצירה זו מאפשרת לאחים לפרוק כעסים בדרך סובלימטיבית ולהביא לבנייה של החלקים לאפיק יצירתי וחדש. כדי לחזק אוירה ביתית נעימה אפשר לעבוד עם בני המשפחה עם סבונים מגרדת ומעט מים. גם כאן מגורד הסבון לחלקיקים ומתחבר בנוזל-מים לכדי סמל אישי יצירתי. אפשר גם לתת לכל אח להכין סבון בצורה מסוימת עבור אח אחר או לבטא תכונה חיובית באמצעות כך.

עבודה עם תמונות וצבעים יכולה גם כן לתרום לעיבוד החוויה החדשה בלידת האח הקטן. מסגרות לתמונה של כל אח או יצירת קולאז משפחתי מועילה לתחושת חשיבות ואחווה בין האחים. במקרים מסויימים אפשר לתת לאח הבכור משטח גדול לעבודה המדגיש את תחושת החשיבות והמיוחדות לה היה רגיל ובמקביל לשדר מרחב ומקום להכלה. בנוסף, אפשר לקחת קאפה גדולה המהווה את הבסיס  ולצייר עליה לב או כל צורה אחרת. את הלב הגדול לחלק(באמצעות מבוגר בסכין חיתוך) למספר בני המשפחה.  כל אח מקבל חלק אחר וממלא אותו בצבעים, צורות, קווים, חומרים על פי טעמו האישי כאשר לבסוף מחברים את כל החלקים והלב הופך לצבעוני ומעניין. יצירה זו מפנימה כי אנחנו משפחה ולכל אחד חלק היוצר את השלם.

 שלם מיוחד. שלם שהוא חבר. חבר שהוא יקר.

כמובן ששותפות ההורים בתהליך יכולה למנף את החוויה היצירתית ולהעניק לה משמעות.

 

לסיום,  כדאי לזכור כי למרות הקושי להכיל קנאה ותחרות בין האחרים, דווקא ילדים במשפחות ברוכות זוכים ללמוד להסתגל ולהסתדר במסגרת ביתית בה הם לומדים אודות התמודדויות בינאישיות וחברתיות. התמודדות נכונה בפתרון משברים, משא ומתן, חברות ועוד, תלווה אותם בהסתגלות חיובית יותר בסיטואציות מחוץ לביתם ובכלל לאורך חייהם.

 

 

 

 לתגובות על המאמר- ARIELART2014@GMAIL.COM

 

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.