איך מגיבים לאי וודאות ויציאה מלאה מהשגרה?


איך מגיבים לאי וודאות ויציאה מלאה מהשגרה?

שלום רב ותודה על השו"ת!!

רציתי לקבל הדרכה לגבי התקופה הנוכחית, בה הילדים מבקרים במוסדות חינוך לסירוגין עקב בידודים ונגיף הקורונה. הספקות ואי הודאות שמאפיינים יותר מכל את התקופה האחרונה אליה נקלענו מדירה שינה מעיננו ואנו מוצאים את עצמנו פעם אחר פעם חסרי אונים מול התנהגות בעייתית של הילדים, מול הפרות משמעת, חוסר רצון בולט לשתף פעולה, וכן מול בעיות חברתיות קשות שעולות בסיטואציות שונות.

שאלתי איך אנו אמורים להתמודד ולהגיב למקרים מסוימים?

נעמי כהן מנהלת מרכז מח"ר - מחברים חויה ורוח. נוער מתמודד. משיבה: 

אני מאד מזדהה עם השאלה שלך, הבעיה  שאת מציפה, והקושי עליו את מדברת.

לאחרונה גדלו המקרים של הנוער המתמודד שכנראה מעיד על משהו עמוק יותר שנתן לעצמו ביטוי ביצע הזאת של האי ודאות והבלבול השורה על כולנו, אנסה לתמצת שתי גישות כדי שתביני את הדרך המומלצת.


במקרה אחד ההורים שהיו ללא הכוונה מספקת  אבדו את כל הסבלנות והשליטה לא יכלו בשום אופן לסבול את זה ולהתמודד עם המצב ובכך גרמו ליציאתו של הנער מהבית מה שהסתיים בצורה מאד לא מכובדת וגרם להתדרדרות מטה שאופיינה ללא שליטה, ההורים איבדו עם הנער כל מגע או קשר אפילו טלפוני.  

(הנימוק של הנער הייתה שבמלא ההורים זרקו אותי הם לא חפצים בי אז אני יכול לעשות ככל העולה על רוחי).

 

ומאידך, ישנם משפחות באותה הסיטואציה שהבינו את הצורך בהכלה של הנער, אמפתיה, הזדהות ללא שום תסכול או יחס של עוינות ותיעוב, אלא רק טיפלו בסיטואציה כמו שמטפלים בילד עם מחלה גופנית לע"נ, עשו כל מה שאפשר כדי לתת לנער תחושה של שייכות, כחלק מאתנו וכמובן התפללו, כך הנער שגדל ידע לספר שבעצם מה שהחזיק אותו וגרם לו לחזור לדרך הטבעית והמוכרת היא האהבה של ההורים ותמיכתם ללא שיפוטיות כלל.


(אציין שהדבר לא קל בכלל, אפשר לעשות תהליך כזה רק לאחר ששמים את האגו שלנו בצד ובעצם חושבים נקי וטהור, מה כעת בורא עולם רוצה ממני בסיטואציה הנוכחית??? )

הרי זוהי לא חוכמה לגדל ילד כשמעון הצדיק או כמרים הנביאה, החוכמה היא דווקא בילד שלא נראה לך כמו כולם בתלם, שמוציא ממך את כל מה שלא הכרת, כאן העבודה שנדרשת מאתנו ללוות  אותם במסע שלהם עד למקום הטוב של דרך התורה).

תפילתי שתצליחי במסע שלך  עם ילדך, ותראי הצלחה בעמלך.

בברכה, נעמי.

054-848.09.49