אמא במלחמת התשה


אמא במלחמת התשה

שלום לכן, ותודתי נתונה מראש!!

יום אחד מאחורינו ואני כבר בהתשה.

אחד מילדי (בן 4) מביא אותי לקצה פעם אחר פעם. הוא מבקש בקשות שמבחנתי לא הגיוניות ואני מסרבת. לאחר שאני מסרבת הוא מתחיל בבכי קורע הלב ואני באשמה על איזה אמא אני ולמה אני לא מספקת לו את זה ואת זה.. קשה לי להיות חזקה מולו, ולפעמים גם אני רוצה למנוע שעה של בכי אז אני פשוט נותנת.

הבעיה היא שהנה כעת, לאחר שהלך לישון בבכי אני מלאה רגשות.

חלק מהם- למה הסכמתי כך וכך בעוד בחיים אני לא מסכימה את זה,

וחלק- למה לא הסכמתי והוא בכה כאן שעתיים, אולי הייתי יכולה לחסוך זאת?

בקיצור, המחשבות מייסרות אותי..

הפרוייקט שלכם מדהים ואשמח לאיזשהו הרגעה:)

אמא עייפה.


שני יוחנן, יועצת ומאמנת אישית וזוגית משיבה: 

שלום וברכה אמא יקרה.

קראתי בעיון רב את מה שכתבת,

יש כאן דיאלוג עצמי שלך עם עצמך ודיאלוג שלך עם הבן .

אתייחס בהתחלה לדיאלוג שלך עם עצמך -

אין לי ספק שאת אמא נהדרת שמצויה בימים אלה בלחץ ובחוסר וודאות מהמצב שנקלענו אליו כולנו.

בשגרת החיים את יודעת לשים גבולות ברורים ולחנך את ילדייךבגבולות הנכונים,איך אני יודעת ?

כי את מיוסרת שאת לא פועלת  על פי הכללים שבדרך כלל את פועלת ל פיהם.

(למה הסכמתי -בחיים אני לא מסכימה ....).

המצפון האימהי שלך ממלא אותך ברגשות אשם -

"איזה אמא אני ?ולמה אני לא מספקת לו את מה שהוא רוצה?

המחשבות מייסרות אותי"

את רוצה לתפקד ב100% רגשית נפשית פיזית -עכשיו המצב הוא רגיש בפנים ובחוץ הבית .

לכן עדיף להבין שהמצב הוא לא בשגרה וצריך להציב כללים נכונים לתקופה זו.

מה הכללים הביתיים שאפשר לגלות גמישות ומה את מציבה כגבול שאי אפשר לחרוג ממנו.?

לעשות סדר יומי -בייתי\חינוך הילדים\זוגיות\וזמן לעצמך!

לחלק את היום -כשאת תרגישי שהיום שלך מסודר ושיש לך זמן לעצמך את תצליחי להשליט את השכל על הרגש והמצפון האימהי יקבל סדר אמיתי ונכון לך ולבן שלך.

את תפעלי מהמקום שנכון לך על פי כללים שאת תחליטי לתקופה הזו-עכשיו כולם בחופש עד אחרי פסח זה הרבה זמן ויש צורך לחשב מסלול בייתי מחדש בכל התחומים.

הדיאלוג עם הבן- 

הבן מבין שכרגע יש מצב יותר לחיץ בבית הוא פשוט בודק גבולות ....

כשאת תדאגי לעצמך לשינה אכילה ותחזוק עצמי את תהי יותר רגועה ופחות ברגישות עצמית-הבן לא יוכל לנצל את המצב לטובתו אלא יראה אותך חזקה ולא מתרגשת מכל בכי שהוא מנסה דרכו את יכולת הסיבולת העצמית שלך.

כלל נוסף-לא להתרגש מבכי של ילד במצב שאת לא מאפשרת לו משהו-את האמא את קובעת מה נכון ומה לא נכון לו ולבני הבית 

הוא מצפה ממך לישמור על הגבולות שלך ככה הוא מרגיש בטוח ומוגן יותר בבית!

יש לו אמא שהוא יכול לסמוך עליה שלא מתרגשת מכל בכי שלו על כל דבר .

תעמדי חזקה מול גבולות נכונים ואמיתיים לבני ביתך,חישבי טוב לפני שאת אומרת לו כן או לא,כשהוא מבקש משהוא -עדיף שתגידי לו אני צריכה כמה דקות לחשוב על מה שאתה מבקש ועוד מעט תקבל תשובה.

הבן יבין שאת חושבת על כל בקשה בכובד ראש ולא מתבלבלת ממנו או מהבכי שלו.

גם אם הוא לא מסכים  ובוכה -את יכולה להגיד לו הבחירה שלך לבכות זה בסדר זו ההחלטה שלי !

הבן ,משתמש בבכי ככלי, הוא מבין שאפשר להביא אותך אל הקצה ,לבלבל אותך ואת הכללים והגבולות שאת מציבה לכל בני הבית!

כשהוא יבין שאת לא מתרגשת מהבכי הוא פשוט יפסיק כי הבכי לא יאפשר לו להשיג את מבוקשו.

בעז"ה יבואו ימים טובים יותר לישראל

ברכה והצלחה ! 

שני יוחנן

יועצת ומאמנת אישית וזוגית

מטפלת רגשית .

0524712902