מאבדת את הסבלנות


מאבדת את הסבלנות

שלום אני אמא לארבע ילדים בוגרים.

בתקופה זו אני מרגישה (וגם אומרים לי) שאיבדתי את סבלנותי ונהייתי קצרת רוח.

זה מתבטא בכך שאני בקושי שומעת את דברי הילדים שלי,

כל דבר נראה לי שטותי וטיפשי, ואין לי כח להתעסק עם כלום.

בדרך כלל אינני כזו ולכן זה מאוד מפריע לי.

רציתי לשאול האם זה קשור לתקופה? ואם כן איך אוכל לעזור לעצמי?

תודה מאוד,

אמא שרוצה בכל ליבה להיות רגועה...

פריידי קגן תרפיסטית במוסיקה מוסמכת לטיפול בפגיעות משיבה: 
לאמא המסורה מאד!
דבר ראשון אני מעריכה את הכנות שלך, לא קל למצוא את עצמינו במצב בו אנו מרגישים חוסר השלמה עם ההתנהלות שלנו. הרצון שלך לשינוי, יחד עם המודעות הם צעד ענק לקראת שיפור.
שנית, כמו ששאלת- אז סיכוי גבוה שתחושותייך קשורות לתקופה ולשינויים ולמצב המעורפל שנחת עלינו ללא הכנה נפשית מתאימה.
תני לעצמך מרחב בלב לדעת שאת מגיבה בצורה מאד הגיונית למצב. בואי נקרא לזה חוסר פניות רגשית. 
כשקורה משהו לא צפוי בחיינו, לוקח זמן עד שאנו מעכלים סיטואציות חדשות, או מציאות חיים חדשה. ובזמן הזה, מחשבות ורגשות לא ברורים "תופסים" אותנו ולא משאירים מקום לאנשים ולפעולות שבזמן נורמטיבי נחשבות למתבקשות. 

כדי לשפר את תחושותייך כדאי לנסות לבחור בערוץ של איכות ולא כמות ב-2 מישורים שונים. את מול עצמך , ואת מול הסביבה.

את מול עצמך: 
ערכי רשימה של פעולות שעושות לך טוב. הקפידי לבצע 3 מהן בכל יום. (ספר טוב, אמבטיה ארוכה, שנת צהריים, סיבוב ליד הבית, האזנה להרצאה, שוקולד או סלט לא שגרתי וכדו')
אם את לא רגילה לדברים כאלו- זה הזמן לדעת שזה לא לוקסוס. זה מה שנותן לך כח וממלא את המצברים. (הקנקן שממלא את הכוסות גם צריך להתמלא כשהוא מתרוקן)
אם את מוצאת את עצמך קצרת רוח או ביקורתית- שאלי את עצמך אם עשית משהו למענך היום- תתפלאי לגלות פעמים רבות שהתשובה היא "עדיין לא". ורוצי לרשימה.

את מול הסביבה: 
חשוב מאד להיות נוכחת בחיי הילדים גם עכשיו. אבל אם תנסי כרגע להיות שם במהלך כל היום, סיכוי גדול שתתעייפי. 
כדאי להתחיל עם שעה אחת ביום שאת "מקדישה" להם. מומלץ לבחור בשעה שאת יודעת שאת יחסית נינוחה בה (הרבה אמהות אוהבות את 4 בצהריים, אחרי מנוחה). אפשר להודיע לילדים שזה "זמן אמא", ואת כאן בשבילם לכל דבר. אפשר גם להוציא משחק קופסה ולשחק איתם. כשתרגישי שאת מפיקה את המיטב משעה זו- תוכלי לנסות להוסיף 10-20 דקות אישיות לילדים שאת מרגישה שצריכים אותך לבד. (את זה אפשר להתחיל 3 פעמים בשבוע. שוב, כדי לא להתעייף.) תני לזמן הזה להיבנות לאט, וללא לחץ. זכרי שאת בן אדם!

כתבת שילדייך הם בוגרים, ולכן מן הסתם שעם הסבר קצר הם יוכלו להבין שהמצב החדש תופס אותך לא מוכנה, וייקח לך זמן לחזור לעצמך. הדיבור הישיר ירגיע בע"ה, ותתפלאי עד כמה הם יעריכו את הכנות שלך. 

בהצלחה רבה, והרבה כח!

פריידי קגן M.A
תרפיסטית במוסיקה מוסמכת לטיפול בפגיעות
מדריכת הורים
0527616584                                                                                            
buwithmusic@gmail.com