פחד משתק מבדיקות רפואיות


פחד משתק מבדיקות רפואיות

שלום רב!

איך מתמודדים עם לחץ של בחורה בעת המתנה לקבלת תשובה של בדיקה רפואית פשוטה (שתן, דם)?

מדובר בבחורה בת 22 אף בעבר נמנעה מביצוע בדיקות כשלא היה צריך 

היא לא ישנה בלילה

וביום לא מסוגלת לעשות כלום, בקושי אוכלת

אציין, שבלי קשר לכל זה בשגרה מתפקדת רגיל לחלוטין ואין חרדה בתחומים אחרים רק בתחום הבריאות.

עוד פרט שנראה לי משמעותי, היא בעבר (וגם קצת כיום) אוהבת לקרוא המון חומר ברשת או בספרים על רפואה, יש לה זיכרון טוב והיא זוכרת כמעט כל פרט שקוראת,

אבל הבעיה היא, שבזמנים כאלה זה מזיק לה כי היא יודעת בדיוק ממה לחשוש וא"א להרגיע אותה

חנה ביין, מטפלת פסיכודינמית- אינטגרטיבית (M.A.) משיבה:

שלום וברכה,

מבינה מאד לליבך!

ראשית כל ניסחת היטב את המצב ואכן אני מבינה שהפחדים והלחצים הם רק סביב נושא הבריאות והבדיקות ואין חרדה בתחומים אחרים וכן שהעניין של הימנעות מבדיקות מיותרות היה קיים בעבר. 


לא הצלחתי להבין אם את השואלת או האם הדאוגה, אנסה לענות גם וגם. אשתמש במונח "חרדת בריאות" לשם הקלה בניסוח אם כי לא מדובר כאן בחרדת בריאות פר אקסלנס.


יש להבחין בין המצבים הבאים: האם החרדה היא באופן כללי מלחלות וכד' או רק סביב נושא הבדיקות? בנוסף חשוב להבין אם עדיין יש הימנעות מבדיקות שאינן נחוצות או שכיום יש ריבוי בדיקות.
(אם החרדה היא סביב נושא הבריאות באופן כללי, גם תוצאות תקינות של בדיקה אינן מרגיעות ולא משכנעות את הנבדק- במצב כזה מומלץ לפנות לטיפול מקצועי).


להלן כמה מילים על צורות וטכניקות שונות לטפל במצב שתיארת- תוכלי לקחת מה שמתאים לך ומה שאת מתחברת אליו:
אולי תופתעי לשמוע שאת לא לבד- חרדה סביב עניינים בריאותיים היא תופעה רווחת יותר ויותר בעולם של היום. 60% מהאנשים שדואגים לעניין רפואי מחפשים מענה ברחבי הרשת האינטרנטית ויכולים למצוא את עצמם קוראים תסריטים על הגרוע מכל. מומחים מעריכים שכ10% מהאוכלוסייה יחוו חרדות בנושא בריאותי בשלב כלשהו בחייהם וכשזה נוגע לילדים ולמתבגרים חכמים (וגיל 22 עדיין יכול להיחשב גיל ההתבגרות במובנים מסוימים) קשה יותר לשחרר את הפחד ותסריטי האימה נחווים כקרובים יותר.


המספרים והנתונים הנ"ל מזנקים כלפי מעלה בתקופה זו, של משבר בריאותי לאומי. פחד להידבק בנגיף הקורונה וחרדה עד לקבלת התוצאות הוא תופעה שכיחה היום בשל קצב ההדבקה המהיר, השגרה המוזרה והאי וודאות סביב.


מבחינת טיפול שאלת איך מתמודדים עם מצב כזה ואנסה לענות לך מעל במה זו אם כי עדיין חסרים לי פרטים חשובים ותוכלי לפנות אלי באופן פרטי על מנת לקבל מענה יותר מדויק.


סוגי הטיפול המומלצים במצב כזה :
1. טיפול CBT (טיפול התנהגותי קוגניטיבי) בטיפול כזה ההנחה היא שהרגשות מושפעים מצורות ההתנהגות והחשיבה לכן יש 'לטפל' בהם.
בטיפול כזה מתרגלים שינוי התנהגותי אך בעיקר עובדים עם דפוסי החשיבה הבעיתים- במקרה הזה- המחשבות המדאיגות והמלחיצות. בהתחלה עורכים זיהוי למחשבות שעוברות בראש בזמן של הלחץ והפאניקה ואח"כ מנסים לערער אותן ולהטמיע מסגרת חשיבה יעילה יותר. לדוגמה: בוחנים את ההסתברויות לפריצת מחלות במציאות, בהשוואה להערכה האישית המחרידה והדאוגה.
כך, לומדים להטיל ספק במחשבותיו השליליות, לזנוח את דפוסי החשיבה הישנים לפנות מקום תודעתי למחשבות מאוזנות, ויעילות יותר לחיים.
למשל: להיזכר בהצלחות עבר- ללא ספק עברת כבר בחייך בדיקות רפואיות מלחיצות ועברת אותם בהצלחה ובבריאות.
טכניקת הטיפול הזו עברה שדרוג משמעותי בשנים האחרונות והוכנסו אל הטיפולים כלים וטכניקות להרגעה עצמית, (למשל: קשיבות) וחמלה עצמית.
הרעיון הוא לראות את עצמנו "בעיניים טובות" להבין את עצמי, לא לנסות להילחם בהרגשה הלחוצה ולחפש פתרונות למצב אלא לקבל את עצמי עכשיו עם הבהלה והפחד "זה נורמלי לפעמים לדאוג לבריאות שלי, במיוחד אם קראתי מאמר קצת מלחיץ זה בסדר..." עצם הקבלה יש בה בכדי להרגיע.
תרגיל מעניין להפגת חרדה הוא לומר משפט שמבטא הפחד שלי שוב ושוב בצורת דקלום. למרבה הפלא ההרגשה נעשית יותר נינוחה מפעם לפעם למשל "אני מפחדת למות, אני מפחדת למות, אני מפחדת למות" אחרי שאומים שוב ושוב המוח מתרגל והחרדה יורדת.
במצבים בהם החרדה משמעותית ומשפיעה על התפקוד ניתן לשלב כלי טיפולי נוסף שאפשר לתרגיל בשילוב CBT זה ביופידבק (תוכלי למצוא על קשיבות, חמלה עצמית וביופידבק חומר ברשת).
לסיכום: המטרה של טיפול CBT היא לאפשר למטופל הסובל מפחד ממחלות, סל של מיומנויות וטכניקות התמודדות, בהן יוכל לעשות שימוש לאורך כל חייו, גם כאשר הטיפול יסתיים.

2. טיפול דינמי - הטיפול הדינמי חותר להבנת שורש העניין, בהסתכלות כזו בוחנים את הסיבה המובילה לכך שבחורת בגיל 22 תחשוש לחייה ולבריאותה
הנפש שלנו מורכבת מאד וחכמה והיא "מייצרת" תסמינים שונים ומצוקות מסיבות מגוונות לכן יכולות להיות אין-סוף סיבות אפשריות ויש לבחון כל מקרה לגופו ולא להקיש מהאחד לשני.
דוגמאות:
• מישהי סוחבת איתה תחושת אשמה, תחושת של לא בסדר, ביקורת עצמית או חרטה על מעשים/ מחשבות/ רצונות (לרוב ברמה הלא מודעת) יכולה לחוות חרדות בריאות "כהענשה" עצמית לא מודעת (מרגישה באופן לא מודע שלא מגיע לה לחיות לכן מפחדת ממחלות)
• כנ"ל לגבי מישהי שמרגישה לא ראויה לחיות מסיבה כלשהי לא מודעת. שעצם קיומה בבריאות מעורר חרדה וכו'
• יתכן והחרדה היא מכיוון שדמות אחרת משמעותית בחייך נפטרה בגיל מוקדם או חולה במחלה מדאיגה.
• הזדהות עם דמויות שחלו/ נפטרו בגיל מוקדם/ צעיר
• כעס פנימי שלא עבר עיבוד
• טראומה או חוויה קשה מהעבר שלא עבר עיבוד ולכן עדיין לוחצת בנפש פנימה
• לבחון אולי החרדה לבריאות הגוף היא רק הסחה של הנפש מהתמודדות עם קושי אחר כמו למשל רגשות דיכאוניים, הערכה עצמית נמוכה או תחושת ריק פנימי
• ועוד אינסוף
בטיפול דינמי מזהים את הגורמים ומנסים לטפל בשורש הבעיה דרך תובנות וקשר טיפולי שמסייע לפתור בעיות מהסוג שצוין למעלה.


מעל הכל יש לזכור שאנחנו לא יכולים לשנות את העובדה שבחיים אנחנו נאלצים להתמודד עם מצבים של אי וודאות. ומצבים אלו יכולים לעורר סטרס ולחץ...

ככל שנקבל את תחושת חוסר-הוודאות היא תהפוך נסבלת יותר, ואיתה תתחזק תחושת המסוגלות להתמודד עם חוסר וודאות פחדים מהעתיד ועוד.


אי אפשר שלא להתייחס לפן הרוחני של אמונה וביטחון ולנסות לבדוק מה מדבר אלייך/ אליה בתחום הזה. 


מקווה שהייתי לעזר,
לכל בקשה, שאלה ועניין מוזמנת לפנות אליי באופן אישי למייל או לנייד.
רק בריאות !
חנה.


חנה ביין, chanabinn@gmail.com 054-847-7649
מטפלת פסיכודינמית- אינטגרטיבית (M.A.) בנערות, נשים והורים.