אקטואליה- קורונה

בכל הזמנים לא קל עם נער מתמודד או נערה מתמודדת בבית. על אחת כמה וכמה בתקופה זו, בה אנו מתכנסים לתוך הבית, ואז מתחדדים הקונפליקטים. הורים לנוער מתמודד מוצאים עצמם לעתים תכופות במריבות וחיכוכים מול הנער.

קורונה, קורונה, קורונה. פעם המילים הראשונות שילד למד, זה אבא, אמא, במבה (לפחות לפי הגרסה של אסם). היום, זה אבא, אמא, קורונה... איך שהדורות מתפתחים! אבל זה לא באמת מצחיק. הרבה מאתנו חווים לאחרונה חרדות, מתח, פחד.

"כשהגבר והאשה יחד בבית הרבה זמן זה מתכון לבלגן". מי לא מכיר את זה. זה הרי ברור. תשאלו את כולם! עכשיו, תרצו או לא, אתם הרבה ביחד. ולפי "מה שאומרים", אתם כנראה רבים כל הזמן... האמת? או שכן, או שלא. מה שבטוח הוא, שזה לא חייב להיות כך!

ממש כמו במלחמה, הקורונה מחייבת אותנו בבניית שגרה ייחודית בתוך ולצד המצב שנוצר. בתפילה שהמצב יעבור במהרה ונזכה לשגרה בריאה ושמחה. תחושות, רגשות, מחשבות עולים, בלי שליטה ומודע, למרחב העיבוד ומבקשים את התייחסותינו.

מה אדם צריך, ומה הקבוצה ממלאת בחייו? עד כמה הוא משתלב, נמחק או מרצה? עד כמה הוא מובדל, מורחק ולא מתערה? מהו אינדיבידואל והאם ניתן לשמר על זהות בתוך קבוצה קטנה המקנה ערכים או משמעות שונה?

טקסט נכתב בעקבות מקרי הרצח של נשים ע"י בני זוגן שהתרחשו לאחרונה. הפניה שלי היא למטפלים הזוגיים, אשר אמורים להתמודד בטיפול בהחזקה לא פשוטה של המרחב הזוגי המכיל בתוכו שני עולמות שלעיתים הם מורכבים עד כדי בלתי נסבלים.

מלחמה היא זמן מורכב המזמן גם מלחמה בין כוחות הנפש. תחושות, רגשות, מחשבות עולים, בלי שליטה ומודע, למרחב העיבוד ומבקשים את התייחסותינו: הורים ואנשי מקצוע. החוסן, הפחד, הדאגה, השלווה, הכעס, הרוגע, העדר השליטה, חוסר האונים, הזיכרונות ממלחמות קודמות, דרכי ההתמודדות.