מחשב בתקופת הקורונה/ הרב י. פילסקין

האם לאפשר לילדים להשתמש במחשב?

רבים שואלים בתקופה זו, האם אפשר לתת לילדים ולמתבגרים להשתמש במחשב למשחקים וסרטים כשרים.

מצד אחד, הילדים משועממים. גם לאחר שאנו לומדים עמהם, מתפללים עמהם, ומפעילים אותם ככל יכולתנו, עדיין נשאר זמן רב של שעמום. הבעיה מחריפה כשמדובר בילדים תוססים או קשים, שבמצב זה עלולים להרבות בהתפרצויות בתוך הבית, וכתוצאה מכך מתערער השלום והאיזון בבתים רבים.

מצד שני כידוע הסכנות שבמחשב גדולות ונוראות: המחשב ממכר. ההתרגלות לדברים מהירים שזזים על המסך פוגמת ביכולת הריכוז. כמעט בכל הסרטים כולל הנקראים 'כשרים' יש רוחות זרות, ולפעמים הרבה יותר גרוע מכך. וכמובן סכנת האינטרנט, ועוד לא נגענו בהכל.

והנה בעוד שהיו ימים כתיקנם, שאלתי את הגאון רבי משה הלל הירש שליט"א, ראש ישיבת סלבודקה, האם יש מקרים בהם מותר להורים להכניס מחשב לבית למטרות בילוי לילדים. והשיב, שאין להניח כי בכל מקרה אסור להכניס מחשב לבית, ובמקרים מסוימים צריך להכניס, וצריך לשאול בכל מקרה לגופו. עכ"ד.

והנה לאור נסיוני בתחום, בימים כתיקנם יש מקום להכניס מחשב לבית, כאשר מדובר בילדים תוססים או סקרנים במיוחד, שאם נמנע מהם לגמרי את המחשב הם עלולים לפתח השתוקקות גדולה ומסוכנת למחשב, ואילו שימוש מבוקר במחשב, עשוי להקטין את הסקרנות שלהם, וממילא למעט את הסכנה שיימשכו אחרי מחשבים.

ובימים אלו: הנה משפחות שמצליחים להסתדר בלי המחשב, ודאי שזהו הטוב ביותר, אך במקרים בהם הילדים והמתבגרים מאבדים את האיזון מרוב שעמום, וגוררים את הבית למעגל של כעסים ומריבות, יש מקום להתיר להם את המחשב יותר מאשר בימים רגילים, כי הנזק של השעמום והתסכול עלול להיות חמור יותר.

כמובן, שההכרעות בנושאים אלו אינן פשוטות כלל, ולכן יש להפעיל שיקול דעת רחב, וכן כאמור לעיל יש לשאול בכל מקרה לגופו.

אם כבר מרשים מחשב - על מה להקפיד?  

1. בשום פנים ואופן אין לאפשר לילדים גישה לאינטרנט. כל קשר ישיר של הילד לאינטרנט הוא סכנה גדולה.

2. אין לתת לילד או מתבגר מחשב אישי משלו, טבלט אישי, ובודאי שלא סמארטפון משום סוג. השימוש שאפשר להתיר הוא רק במחשב השייך להורים.

3. אין איזורים סודיים של הילדים במחשב. להיפך, הילדים צריכים לדעת שיש להורים גישה חופשית לכל מקום ברחבי המחשב [למרות שעדיין יתכן שילד יחזיק דיסק אונ-קי פרטי, שההורים לא יודעים מה יש בו, אולם הנסיון מורה שהגישה של ההורים למחשב נותנת להם תמונה מדויקת על התכנים שבהם הילד משתמש].

4. צריך לחשוב הרבה איזה סוג דברים להרשות ונפרט מקצתם, [מהקל אל הכבד]: תמונות משפחתיות, סרטונים של רבנים, קליפים של זמרים חסידיים, משחקי מחשב, סרטים 'חרדיים', ועוד. יש בזה הרבה צדדים, וקשה לפרטם כאן. באופן כללי, ככל שהתכנים יותר 'פשוטים' ופחות מותחים ומרגשים, יש בזה פחות נזק חינוכי.

5. יש להטיל הגבלות ברורות למי מותר להשתמש במחשב, כמה זמן ביום/בשבוע, באיזה שעות וכו', ולהשתמש בכללי משמעת נכונים כדי לאכוף אותם.

6. אם מדובר בהנחות לרגל הקורונה, חשוב להדגיש לילדים, שהבית לא שינה את עמדתו העקרונית, וזו רק הקלה מיוחדת לשעת הדחק הזו. [אפשר לציין שגם הרבנים פסקו קולות שונות לשעת הדחק בשנה זו, כמו בנושאי מכירת חמץ, ועוד].

האם השימוש המבוקר מונע את סכנות המחשב?

חשוב לציין שגם לאחר נקיטת כל אמצעי הזהירות, אינני מתיימר לטעון כי דרך זו תמנע לגמרי את סכנות המחשב. בעולם בו אנו חיים היום, אין כל דרך ודאית לבטח את הילדים לחלוטין מסכנות המחשב!

אלא כוונתי, שלגבי ילדים סקרנים במיוחד (גם בימים כתקנם), שמנדנדים להורים יומם ולילה שהם רוצים מחשב, אזי הנסיון מוכיח שאם מתירים להם שימוש מבוקר, הדבר עשוי להרגיע אותם במידה מסוימת, ולמעט את הרצון שלהם לפרוץ גבולות באמצעי טכנולוגיה בהמשך חייהם. ולעומת זאת, ילדים שובבים ופעלתנים שרוצים מאד מחשב ולא מקבלים בכלל, עלולים בהמשך לנטות לקיצוניות שניה, וליפול ברשת הממוחשבת בצורה קשה.

וכן כשמדובר על ההקלות המיוחדות לימים אלו, מדובר בסוגיא מאד לא 'חלקה'. אמנם יש מקום להתגמש כדי להקל על שלוות הנפש של הילדים, ועל השלום בבית, וכדי לאפשר להורים להתפנות - לפחות חלקית - לעיסוקיהם השוטפים. אך לאחר כל זאת, עדיין נשארה העובדה הכואבת, שהשימוש במחשב כמעט תמיד מזיק לילדים, ויתכן שאנו נשלם על ה'הנחות' של עכשיו, מחירים יקרים בהווה או בעתיד.

ולכן צריך להתפלל להרבה סיעתא דשמיא, להתייעץ בין ההורים לבין עצמם, ועם רבנים ומחנכים, לעקוב בשעת מעשה אחרי ההשלכות של השימוש במחשב, ולנסות, ולטעות, ולהפיק לקחים, וליהנות מרגעים של שקט, ולהרגיש נקיפות מצפון...

בתפילה לקב"ה שיצילנו מכל טעות ושגיאה, ושנזכה לחזור לחיים תקינים בקרוב!