ראיון עם עדנה ליברמן


על המרואיינת: 

עדנה ליברמן היא תרפיסטית באומנות, מטפלת מרצה ומדריכה, מתגוררת בבני ברק. 

. ednawh@gmail.com


עדנה ליברמן היא מטפלת באומנות, מרצה ומדריכת מטפלות שנתקלת לא אחת בקשיים מול המערכת החינוכית, בחוסר ההבנה לצורך בסטינג. מנקודת ראותה של מטפלת ותיקה רואה עדנה את הצורך ב"סטינג" של  קבע: מקום קבוע, זמן קבוע, "טקס" קבוע, היא חשה כי הפרה של הסטינג גורמת להפרעה למהלך ולעיתים לחוסר רצון לשיתוף פעולה מצד המטופל.

עדנה ליברמן ענתה לנו על כמה שאלות שעושות סדר בנבכי ה"סטינג":

מדוע כה מורכב להתנהל מול המערכת הבית ספרית?

 עדנה: המערכת הבית ספרית, בהיותה מערכת לימודית ולא טיפולית מכווננת לתהליך הלימודי לפני התהליך  הטיפולי. הציפיה מהתרפיסטית היא להתאים עצמה להתנהלות הבית ספרית ולצרכיה. ציפייה זו מודגשת אף יותר במוסדות שאינם מוסדות לחינוך מיוחד בהם מעמדה של התרפיסטית אינו ברור – האם היא חלק מהצוות החינוכי, המנהלי או אושיה בפני עצמה.

אם כך, הפשוט ביותר הוא להגדיר תפקידים בתחילת שנה או להתנהל עם חוזה מסודר..

עדנה: התנהלות בית הספר מול התרפיסטית היא לעיתים מסתכמת בקושי טכני שהוא- התנאים הפיזיים בבית הספר: בחלק ניכר ממוסדות החינוך התרפיסטית נמצאת בבית הספר יום או יומיים בשבוע – ולכן אינה זוכה בחדר משלה. במקרה הטוב היא תחלוק את חדרה עם היועצת ובמקרה הפחות טוב חדרה יהיה חדר מלאכה/ הקבצה וכו' – דבר שגורם לקושי בשמירה על ציוד ייחודי ובעיקר על היצירות. פעמים רבות הציוד והיצירות ישנו את יקומם משבוע לשבוע והיכולת לתלות עבודה נבחרת על הקיר תהיה מוגבלת ביותר.

האם את יכולה להצביע על קשיים נוספים איתם מתמודדת תרפיסטית בתוך המערכת החינוכית?

עדנה: אכן,  התרפיסטית מהווה "אורחת" בבית הספר ולכן נדרשת להתאים עצמה להתנהלות הבית הספרית – כך לדוג' באם לכיתה יש מבחן בשעה בה אמור להתקיים המפגש – המערכת הבית ספרית מצפה מהתרפיסטית להתגמש ולהחליף את המפגש עם תלמידה מכיתה אחרת. כמובן שאם יש פעילות בית ספרית המפגש השבועי יתבטל. כמו כן, היות שפעמים רבות בכדי למנוע הפסד חומר לימודי המפגש מתרחש בשעת שיעור מלאכה, התעמלות וכו' – התלמידה מעדיפה לוותר על המפגש לטובת השיעור.

האם התנהלות הטיפול בתוך בית הספר משפיעה על הצלחת הטיפול?

עדנה: אין כאן תשובה אחידה אך יתכן בהחלט שיהיה הבדל בין טיפול במכון לטיפול בתוך בית הספר. תלמידה המגיעה למפגש בבית הספר מגיעה אליו "לאחר" – לאחר שיעור, הפסקה, קבלת מבחן וכו' ופעמים רבות המפגש מתחיל מתוך אותה חוויה, בניגוד למפגש שמתקיים בזמן ניטראלי. התלמידה תצפה כי התרפיסטית תתייחס לחוויה הבית ספרית – התייחסות שאינה קשורה בהכרח למטרת הטיפול. ולעיתים סוחפת אותו לכיוון אחר לגמרי.

כיצד יכולים אנשי הצוות בבית הספר לסייע להצלחת הטיפול או אולי להכשילו?

עדנה: זה תלוי מאוד בידע שיש להם אודות טיפול. מורות שמבינות או יש להם ידע קודם בנושא משתפות פעולה ונענות לכל בקשה מצידי. לעומתן,  אנשי הצוות האחרים בבית הספר שאינם מודעים לחשיבות הסטינג, יכולים מתוך רצון טוב לצרכי בית הספר לגרום ל"הפתעות" לא נעימות. כך באחת הפעמים החליטה המזכירה לעשות לי טובה ולסדר את המגירות בחדרי – אלא שמבחינת התלמידות העובדה שמישהי מצות בית הספר ראתה את עבודותיהן לצד השוני בסדר העבודות אליו הורגלנו- היוו טלטלה לתהליך הטיפולי.

לסיכום, מה היית רוצה לבקש מאנשי הצוות ומהמערכת החינוכית?

עדנה: גורמים אלו לא תמיד ניתנים לפיתרון, אולם כאשר הצוות הבית ספרי – מכיר בחשיבות הטיפול הרגשי ובחשיבות הסטינג – ניתן לפחות לצמצם את חלקם, בעיקר ע"י מציאת חדר ייעודי לתרפיה והנחיית הצוות לחשיבות השעה הקבועה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.